מחולל המחלה: נגיף Paramyxo. ידוע סרוטיפ אחד בלבד, אך קיימים מגוון נגיפים שאלימותם שונה. נהוג לסווגם כ: לנטוגנים (חסרי אלימות כמעט), מזוגנים (בעלי אלימות בינונית) וולוגנים (זנים אלימים).
אופן הפצת המחלה: נגיף הניוקסל הינו נגיף מדבק ביותר. הפצת הנגיף בין העופות מתרחשת ע"י הפרשותיהם. העברת הנגיף בין חוות מתרחשת באמצעות אנשים, ציוד נגוע, עופות ובאוויר.
זמן דגירה: בין 3 ל- 6 ימים.
בעלי כנף רגישים: תרנגולות, תרנגולי הודו, יענים ומגוון גדול של בעלי כנף אחרים רגישים להדבקה בנגיף זה. עופות מים נחשבים יחסית עמידים למחלה, אך בשנים האחרונות המחלה דווחה בישראל גם בשלוחה זו.
מופע קליני-פתולוגי: מחלת הניוקסל גורמת לתחלואה ותמותה גבוהה בקרב עופות. המחלה יכולה להופיע במגוון תופעות קליניות: תופעות נשימתיות, תופעות עצביות ותופעה המאופיינת בפגיעה במערכת העיכול. יתכנו מופעים משולבים של קשיי נשימה מלווים בהפרעות עצביות מרכזיות כגון "סיבובי ראש" ושיתוק. במטילות תתכן ירידה בהטלה של 30% עד 50% ויותר. חזרה לרמות הטלה נורמאליות תתכן לאחר 3-2 שבועות. פגיעה באיכות הקליפה עשויה להמשך גם לאחר חזרה לשיעורי הטלה נורמאלים.
טיפול ומניעה: מניעת המחלה מתבססת על תוכנית חיסונים קפדנית, הכוללת תרכיבים חיים ותרכיבים מומתים. במדינת ישראל, חיסון הניוקסל הוא חיסון חובה וקיימות הוראות חיסון ברורות המתוות את תוכנית החיסון לכל שלוחה ושלוחה.