תרכיב חי דלקת גידים/פרקים של עופות זן S1133
דלקת גידים ופרקים בעופות, הנגרמת על ידי Avian Reovirus, היא מחלה נגיפית בעלת חשיבות כלכלית ניכרת הפוגעת בעיקר בתרנגולות, תרנגולי הודו ופסיונים. הנגיף מופץ הן בהעברה אופקית דרך הלשלשת והן בהעברה אנכית מלהקות רבייה לצאצאים דרך הביצה.
המחלה באה לידי ביטוי בעופות צעירים, ומתבטאת בכשילה, נפיחות בגידים ובפרקים ולעיתים אף קריעת גידים. בעופות פיטום, ההדבקה גורמת לפגיעות סיסטמיות ולעיתים פסילה נרחבת במשחטה, עם נזק כלכלי משמעותי.
מניעת המחלה מבוססת על חיסון פעיל של להקות הרבייה בתרכיב חי, בשילוב תרכיב מומת, במהלך שלב הגידול. חיסון זה נועד להבטיח הגנה אפקטיבית ללהקות הרבייה ולהקנות חסינות אימהית לצאצאים, ובכך לצמצם את התפשטות המחלה ונזקיה לאורך שרשרת הגידול.
![]()
עלון
| הרכב/תכולה | בטאין 40% |
|---|---|
| התוויות | בתהליכי עקה כהכבדת חום. שלשולים. בקרה אוסמוטית: פעילות אוסמוטית מגינה של הבטאין, עבודות שנעשו בלהקות תרנגולי הודו, מצאו הפחתה משמעותית של הלחות ברפד, בלהקות שטופלו בביוטין בהשוואה ללהקות לא מטופלות. קוקצידיוזיס. מאמרים שונים נכתבו בנושא בטאין וקוקצידיוזיס, הדעות בנושא יעילות בטאין בתמונה פתולוגית זו שנויות במחלוקת, אך אין ספק, שתוספת בטאין בצמוד לטיפול במחלה, מסייע בהתאוששות הלהקה מאירוע פתולוגי זה. היונופורים, המוספים לתערובת כאמצעי מניעה נגד מחלת הקוקצידיוזיס, פוגעים ביעילות הפיכת הכולין לבטאין, בגלל עיכוב מעבר יונים בממברנה המיטוכונדריאלית. תוספת בטאין במי השתיה, עשויה להועיל במקרים פתו-פיסיולוגיים כמו דרישות מטבוליות גבוהות בעופות בעלי קצב גדילה מהיר, מחלה או פגיעה אוסמוטית ברמה התאית. |
| דרכי הגשה ומינון | עופות ותרנגולי הודו: 1.25-2.50 מ"ל לליטר מי שתיה, למשך 5-7 ימים, ו/או לפי הוראות הרופא הוטרינר המטפל. |
| אחסון | שמור במקום קריר, יבש ומוגן מאור, הרחק מהישג ידם של ילדים. |
| אריזה | 5 ליטר |