וירסין 377

תרכיב מומת נגד מחלת הניוקסל, שפעת עופות (H9N2) וגמבורו

מחולל מחלת הניוקסל: נגיף Paramyxo. ידוע סרוטיפ אחד בלבד, אך קיימים מגוון נגיפים שאלימותם שונה. נהוג לסווגם כ: לנטוגנים (חסרי אלימות כמעט), מזוגנים (בעלי אלימות בינונית) וולוגנים (זנים אלימים).

אופן הפצת המחלה: נגיף הניוקסל הינו נגיף מדבק ביותר. הפצת הנגיף בין העופות מתרחשת ע"י הפרשותיהם. העברת הנגיף בין חוות מתרחשת באמצעות אנשים, ציוד נגוע, עופות ובאוויר.

זמן דגירה: בין 3 ל- 6 ימים.

בעלי כנף רגישים: תרנגולות, תרנגולי הודו, יענים ומגוון גדול של בעלי כנף אחרים רגישים להדבקה בנגיף זה. עופות מים נחשבים יחסית עמידים למחלה, אך בשנים האחרונות המחלה דווחה בישראל גם בשלוחה זו.

מופע קליני-פתולוגי: מחלת הניוקסל גורמת לתחלואה ותמותה גבוהה בקרב עופות. המחלה יכולה להופיע במגוון תופעות קליניות: תופעות נשימתיות, תופעות עצביות ותופעה המאופיינת בפגיעה במערכת העיכול. יתכנו מופעים משולבים של קשיי נשימה מלווים בהפרעות עצביות מרכזיות כגון "סיבובי ראש" ושיתוק. במטילות תתכן ירידה בהטלה של 30% עד 50% ויותר.

טיפול ומניעה: מניעת המחלה מתבססת על תוכנית חיסונים קפדנית, הכוללת תרכיבים חיים ותרכיבים מומתים. במדינת ישראל, חיסון הניוקסל הוא חיסון חובה וקיימות הוראות חיסון ברורות המתוות את תוכנית החיסון לכל שלוחה ושלוחה.

מחולל מחלת שפעת העופות: מחלה נשימתית הנגרמת ע"י נגיף Orthomyxo. המחלה בעופות נגרמת ע"י שתי קבוצות נגיפים עיקריות: נגיפים בעלי אלימות גבוהה (H5/H7) או נגיפים בעלי אלימות נמוכה.

אופן הפצת המחלה: הנגיף מועבר ע"י עופות חולים, לשלשת נגועה ובעיקר מופצת ממשק למשק ע"י גורמים מכניים (אנשים, רכבים, ציוד ועוד).

זמן דגירה: בין 3 ל- 5 ימים.

בעלי כנף רגישים: תרנגולות ותרנגולי הודו. עופות מים בד"כ נשאים אך יכולים אף לפתח סימני מחלה.

מופע קליני-פתולוגי: המופע הקליני פתולוגי משתנה בהתאם לזן הנגיף המעורב. המחלה מאופיינת בתמונה קלינית נשימתית, נזלת, סינוסים מודלקים ונפיחות של אזור הראש. התמותה במקרים של הזנים בעלי אלימות נמוכה עשויה להיות נמוכה אך בעקבות סיבוכים משניים עלולה אף להגיע לעשרות אחוזים. במקרים של הזנים האלימים, התמותה עלולה להיות גבוהה ביותר תוך פרקי זמן קצרים ומופע קליני מצומצם.
טיפול ומניעה: תרכיבים מומתים משמשים למניעת המחלה. השימוש בתרכיבים כנגד הזנים האלימים, נפוץ באזורים אנדמיים והוא מוגבל בשימוש במדינות שונות ע"י הרשות השלטונית, בשל מגבלות יצוא.

טיפול ומניעה: תרכיבים מומתים משמשים למניעת המחלה. השימוש בתרכיבים כנגד הזנים האלימים, נפוץ באזורים אנדמיים והוא מוגבל בשימוש במדינות שונות ע"י הרשות השלטונית, בשל מגבלות יצוא.

מחולל מחלת הגמבורו: נגיף Birnavirus.

אופן הפצת המחלה: נגיף הגמבורו, הינו מדבק ביותר ומתפשט במהירות בין עוף לעוף באמצעות ההפרשות. אנשים, ציוד ורכבים הם דרכי ההעברה העיקריות של הנגיף מחווה לחווה.

זמן דגירה: 3 ימים.

בעלי כנף רגישים: תרנגולות.

מופע קליני-פתולוגי: המופע הקליני נחלק לשתי צורות עיקריות. צורה תת-קלינית: בצורה זו, הנגיף פוגע בלהקה 10-7 ימים הראשונים לחייה וגורם לניוון הבורסה ע"ש פבריציוס. ניוון זה פוגע במערכת החיסונית של העוף דבר המונע מהלהקה להתמודד ביעילות עם גורמים מדבקים אחרים. הצורה הקלינית: הנגיף פוגע בלהקה בגיל 3 שבועות ואילך. הסימנים הקליניים כוללים רביצה, לעיתים עם רגליים משוכות לאחור, רעד, לשלשת לבנה ותמותה. מהלך המחלה הוא בד"כ 7-6 ימים.

טיפול ומניעה: מניעת הצורה התת-קליני של מחלת הגמבורו מתבססת על חיסון להקות הרביה, במטרה להקנות רמת נוגדנים אימהיים גבוהה. תרכיבים חיים ומומתים משמשים למניעת המופע הקליני של המחלה.