וירסין 228

תרכיב נגד מחלת הניוקסל ודלקת מעיים דמית בתרנגולי הודו

מחולל מחלת הניוקסל: נגיף Paramyxo. ידוע סרוטיפ אחד בלבד, אך קיימים מגוון נגיפים שאלימותם שונה. נהוג לסווגם כ: לנטוגנים (חסרי אלימות כמעט), מזוגנים (בעלי אלימות בינונית) וולוגנים (זנים אלימים).

אופן הפצת המחלה: נגיף הניוקסל הינו נגיף מדבק ביותר. הפצת הנגיף בין העופות מתרחשת ע"י הפרשותיהם. העברת הנגיף בין חוות מתרחשת באמצעות אנשים, ציוד נגוע, עופות ובאוויר.

זמן דגירה: בין 3 ל- 6 ימים.

בעלי כנף רגישים: תרנגולות, תרנגולי הודו, יענים ומגוון גדול של בעלי כנף אחרים רגישים להדבקה בנגיף זה. עופות מים נחשבים יחסית עמידים למחלה, אך בשנים האחרונות המחלה דווחה בישראל גם בשלוחה זו.

מופע קליני-פתולוגי: מחלת הניוקסל גורמת לתחלואה ותמותה גבוהה בקרב עופות. המחלה יכולה להופיע במגוון תופעות קליניות: תופעות נשימתיות, תופעות עצביות ותופעה המאופיינת בפגיעה במערכת העיכול. יתכנו מופעים משולבים של קשיי נשימה מלווים בהפרעות עצביות מרכזיות כגון "סיבובי ראש" ושיתוק. במטילות תתכן ירידה בהטלה של 30% עד 50% ויותר.

טיפול ומניעה: מניעת המחלה מתבססת על תוכנית חיסונים קפדנית, הכוללת תרכיבים חיים ותרכיבים מומתים.

מחולל מחלת דלקת מעיים דמית: נגיף Adenovirus.

אופן הפצת המחלה: הנגיף עמיד מאוד בסביבה ולחומרי חיטוי ועלול להדביק להקות חדשות לאחר הכנסתן למשק.

זמן דגירה: בין 3 ל- 5 ימים.

בעלי כנף רגישים: תרנגולי הודו.

מופע קליני-פתולוגי: המחלה מופיעה בד"כ בגיל 9-4 שבועות. ומאופיינת בשלשול כהה ותמותה של תרנגולי הודו במצב פיזי טוב. משך המחלה כ 10-7 ימים. בנתיחה שלאחר המוות מבחינים בדלקת מעיים דמית חריפה. הנגיף יכול לגרום לדיכוי מערכת החיסון ובעקבות כך, תתכנה הדבקויות חיידקיות משניות.

טיפול ומניעה: מניעת המחלה מתבסס על חיסון תרנגולי ההודו בתרכיב מומת. חיסון אחד מקנה הגנה למשך כל חיי העוף. נהוג לחסן שוב את להקות הרביה במטרה להקנות רמת נוגדנים אימהיים גבוהה לאפרוחים.